Le texte Le vocabulaire Les révisions
Ktouboth
Daf 20b
הלכה: בְּאֵי זֶה צַד הוּא שׁוֹתֶה בַעֲצִיצוֹ כול'. רִבִּי יִרְמְיָה רִבִּי חִייָה בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. לֹא יֹאמַר וְלוֹ תִהְיֶה לְאִשָּׁה זֶה הַמּוֹצִיא שֵׁם רַע. שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ שֶׁכְּבָר הִיא תַּחַת יָדוֹ. וּמַה תַלְמוּד לוֹמַר וְלוֹ תִהְיֶה לְאִשָּׁה. תְּלַמֵּד הֵימֶנּוּ לִגְזֵירָה שָׁוָה. מִתְדָּרֵשׁ וְלוֹ תִהְיֶה לְאִשָּׁה וְלוֹ תִהְיֶה. מַה וְלוֹ תִהְיֶה שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן אִשָּׁה שֶׁרְאוּיָה לוֹ אַף וְלוֹ תִהְיֶה שֶׁנֶּאֱמַר כָּאן אִשָּׁה הָרְאוּיָה לוֹ. אִי מַה לְהַלָּן אִשָּׁה הָרְאוּיָה לוֹ וּמְשַׁלֵּם קְנָס. אַף וְלוֹ תִהְיֶה שֶׁנֶּאֱמַר כָּאן אִשָּׁה הָרְאוּיָה לוֹ וּמְשַׁלֵּם קְנָס. רִבִּי זְעִירָא עוּלָּא (בְשֵׁם רִבִּי) יִשְׁמָעֵאל בְּשֵׁם רִבִּי אֶלְעָזָר. לֹא יֹאמַר וְלוֹ תִהְיֶה בְמוֹצִיא שֵׁם רַע שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ כְּבָר הִיא תַּחַת יָדוֹ. מַה תַלְמוּד לוֹמַר וְלוֹ תִהְיֶה לְאִשָּׁה. מְלַמֵּד הֵימֶינּוּ לִגְזֵירָה שָׁוָה. מִתְדָּֽרְשָׁהּ וְלוֹ תִהְיֶה וְלוֹ תִהְיֶה. מַה תִהְיֶה שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן 20b גֵּירַשׁ אוֹמְרִים לוֹ שֶׁיַּחֲזִיר אַף וְלוֹ תִהְיֶה הָאָמוּר כָּאן גֵּירַשׁ אוֹמְרִים לוֹ שֶׁיַּחֲזִיר. תַּנֵּי רִבִּי חִייָה. אֶחַד הָאוֹנֵס וְאֶחַד הַמּוֹצִיא שֵׁם רַע שֶׁגֵּירְשׁוּ כּוֹפִין אוֹתָן לְהַחֲזִיר. אִם הָיוּ כֹהֲנִים סוֹפְגִין אֶת הָאַרְבָּעִים.
Traduction
R. Jérémie ou R. Hiya dit au nom de R. Simon b. Lakish: le verset elle deviendra pour lui une épouse, appliqué au calomniateur, n’avait pas besoin d’être exprimé; il est inutile de dire, puisque cette femme se trouve déjà en puissance de cet homme (dont il est dit: il ne pourra pas la renvoyer). Pourtant ce verset a été énoncé, afin d’en conclure qu’il s’agit là de l’appliquer à l’exposé d’une comparaison entre cette expression usitée pour le calomniateur et les mêmes termes employés au sujet de celui qui a violé une jeune fille: comme pour le calomniateur, il s’agit d’une femme digne d’être épousée (puisque le mariage a eu lieu), de même en cas de violence, l’obligation d’épouser n’est réelle que s’il s’agit d’une femme digne du titre d’épouse. Mais (pour compléter la comparaison) on devrait dire que la calomniateur est condamné à l’amende, parce qu’il s’agit d’une femme digne de lui; et de même celui qui a commis une violence ne devrait être tenu de payer l’amende qu’à l’égard d’une femme digne d’être épousée? En effet, répond R. Zeira ou R. Oula, au nom de R. Ismaël, de la part de R. Eléazar: il n’était pas besoin d’énoncer pour le calomniateur qu’elle sera sa femme, puisqu’elle est déjà en puissance de ce mari; cependant, ce verset a été exprimé pour indiquer qu’il y a une déduction par analogie à tirer de la similitude des termes employés aux deux cas: il suffit au calomniateur qui a répudié sa femme (malgré la défense de ne pas la renvoyer), de la reprendre; de même, celui qui a commis une violence et aurait (à tort) renvoyé la jeune fille devra seulement la reprendre (148)Il n'aura pas à subir la pénalité des coups de lanière pour infraction d'une défense. R. Hiya a enseigné (149)Tossefta à ce traité, ch 3: aussi bien celui qui a commis une violence, que le calomniateur qui aurait répudié la femme qui lui incombe, sera contraint de la reprendre (d’exécuter le précepte affirmatif de l’épouser); si c’est un cohen (qui ne peut épouser une femme répudiée), il subira la pénalité de 40 coups de lanière (pour infraction à la défense du renvoi, sans la reprendre).
Pnei Moshe non traduit
גמ' לא יאמר ולו תהיה לאשה זה המוציא שם רע. כלומר זה המקרא ולו תהיה לאשה האמור במוציא שם רע למה נאמר הרי היא כבר תחת ידו ולא הוי ליה למכתב אלא לא יוכל לשלחה:
תלמד הימנה. מדמיותר הוא דלגזרה שוה מתדרש נאמר כאן ולו תהיה וכו':
מה להלן. במוציא שם רע באשה שראויה לו מדבר הכתוב דודאי לא נשא אלא אשה הראויה לבא בקהל אף לו תהיה האמור בקנס שאינו יכול לשלחה בראויה לו הכתוב מדבר:
אי מה להלן וכו'. כלומר אי ממוציא שם רע ילפת לה ואימא לכולה מילתא כמוציא שם רע ונילף נמי לקנס דאין משלם אלא באשה הראויה לו ואנן קיימא לן דאפילו אינה ראויה לו משלם קנס:
ר''ז עולא בשם רבי ישמעאל וכו'. כלומר דלהכי ילפינן הגזירה שוה ולא תקשי לך מידי:
מה לו תהיה שנאמר להלן. במוציא שם רע:
גירש אומר לו שיחזיר. כלומר דאינו לוקה על לאו דלא יוכל לשלחה ואע''פ שקדמו העשה ולו תהיה לאשה ולא מיקרי ניתק לעשה אפ''ה אינו לוקה אלא תקנתו שיחזירנה משום דלו תהיה לאשה דמוציא ש''ר מיותר הוא שהרי היא תחת ידו ואם אינו ענין לפניו תנהו ענין לאחריו והוי כלאו הניתק לעשה ואין לוקין עליו:
אף לו תהיה האמור כאן. באונס גירש אומר לו שיחזיר ואינו לוקה על לאו דלא יוכל שלחה דכתיבא ביה דילפינן ממוציא שם רע דלאו הניתק לעשה הוא:
כופין אותן להחזיר. לקיים העשה ולו תהיה ואינן לוקין:
ואם היו כהנים. ואסורין בגרושה סופגין את הארבעים ואין מחזירין:
Ktouboth
Daf 21a
משנה: יְתוֹמָה שֶׁנִּתְאָֽרְסָה וְנִתְגָּֽרְשָׁה רִבִּי לָֽעְזָר אוֹמֵר הָאוֹנֵס חַייָב וְהַמְפַתֶּה פָטוֹר.
Traduction
R. Eléazar dit: celui qui séduit une orpheline fiancée, puis répudiée, est dispensé de payer une amende (147)Puisque cet argent revient à elle, on suppose qu'en se laissant faire elle n'a pas songé à se faire payer, celui qui la viole est tenu de payer.
Pnei Moshe non traduit
מתני' האונס חייב והמפתה פטור. דכיון דיתומה היא וקנסה שלה הא אחילתה גביה דמדעתה נתפתתה לו ופטור ובגמרא איפליגו בה בפירושא דמתני':
כְּהָדָא דְתַנֵּי. בְּעוּלַּת בַּעַל. לְהָבִיא אֶת הַמְקַבֶּלֶת בַּעֲלָהּ בְּבֵית אָבִיהָ וְהִיא אָרוּסָה וְהַבָּא אַחֲרָיו בְּחֶנֶק. וְלֹא סוֹף דָּבָר מִכְּדַרְכָּהּ אֶלָּא אֲפִילוּ שֶׁלֹּא כְדַרְכָּהּ. רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. לָכֵן צְרִיכָה שֶׁלֹּא כְדַרְכָּהּ. אֲפִילוּ תֵימָא מִכְּדַרְכָּהּ לָמָּה לִי בַעֲלָהּ. אֲפִילוּ כַיי דְּתַנִּינָן תַּמָּן. בָּאוּ עָלֶיהָ שְׁנַיִם. הָרִאשׁוֹן בִּסְקִילָה וְהַשֵּׁינִי בְחֶנֶק. נַעֲרָה מְאוֹרָסָה. בָּעוּ עָלֶיהָ עֲשָׂרָה שֶׁלֹּא כְדַרְכָּהּ וְאֶחָד כְּדַרְכָּהּ כּוּלָּן בִּסְקִילָה. כּוּלְּהוֹן כְּדַרְכָּהּ. הָרִאשׁוֹן בִּסְקִילָה וְהַשְּׁאָר בְּחֶנֶק. הֶעֲרוּ בָהּ עֲשָׂרָה בְנֵי אָדָם וְאֶחָד גָּמַר אֶת הַבִּיאָה כּוּלְּהוֹן בִּסְקִילָה. כּוּלְּהוֹן גָּֽמְרוּ אֶת הַבִּיאָה. הָרִאשׁוֹן בִּסְקִילָה וְהַשְּׁאָר בְּחֶנֶק. וּבִפְנוּיָה. בָּאוּ עָלֶיהָ עֲשָׂרָה שֶׁלֹּא כְדַרְכָּהּ וְאֶחָד כְּדַרְכָּהּ כּוּלָּם בִּקְנָס. כּוּלְּהוֹן כְּדַרְכָּהּ. הָרִאשׁוֹן בִּקְנָס וְהַשְּׁאָר פָּטוּר. בֵּירְרָה לָהּ אֶחָד מֵהֶן נִפְטְרוּ כוּלָּן מִלֹּא תַעֲשֶׂה. אָֽמְרָה. אֵיפְשַׁר. 21a בּוֹרֶרֶת וְחוֹזֶרֶת וּבוֹרֶרֶת. הָיָה נָשׂוּי אֶת אֲחוֹתָהּ כְּבָר נִפְטַר. מֵתָה כְּבָר נִפְטַר. מֵת אֵין כּוֹפִין אֶת הַיָּבָם.
Traduction
Ainsi il a été enseigné (150)J, (Qidushin 1, 1) ( 58b): de l’expression épousée par un mari (ibid. 22), on conclut qu’il faut comprendre dans la même règle, la femme qui aurait déjà reçu son mari dans la maison paternelle (ayant cohabité avec lui) comme fiancée, et celui qui, après lui, cohabite avec elle subira la peine de la strangulation. Finalement, il en sera ainsi, non seulement lorsque son mari l’aura épousée régulièrement, mais aussi en cas d’irrégularité (151)In vaso indebito. C’est seulement pour ce dernier cas, dit R. Abahou au nom de R. Yohanan, que le texte a dû nous enseigner l’efficacité du mariage pour ses conséquences, car s’il en est de même en cas de cohabitation régulière, à quoi bon dire que son mari la constitue comme épouse? Ce cas pourrait être conforme à l’enseignement émis ailleurs (152)(Sanhedrin 7, 15), et ci-après, 9: Si une vierge fiancée a subi tout à tout le contact de 2 hommes, le 1er sera passible de la lapidation, et le 2e de la strangulation (elle n’était plus vierge pour le second); si une jeune fiancée a subi le contact irrégulier de dix hommes, et un seul a cohabité régulièrement, tous sont passibles de la peine de lapidation; si tous ont cohabité régulièrement, le 1er seul sera condamné à la lapidation et les autres à la strangulation; si dix hommes ont eu avec elle un simple contact et un seul a achevé l’acte conjugal, tous seront condamnés à être lapidés; si tous ont également achevé la cohabitation, le 1er seul sera condamné à la lapidation, et les autres à la strangulation; s’il s’agit d’une femme libre, tant les dix hommes qui ont cohabité avec elle irrégulièrement que celui qui a cohabité régulièrement, tous sont passibles de l’amende; si tous on cohabité régulièrement, le 1er seul est passible de l’amende (ayant eu commerce avec une vierge), et les autres sont dispensés. Si elle a choisi l’un d’eux pour l’épouser, tous sont dispensés de l’amende, puisqu’ils échappent à la défense négative de ne pas pouvoir l’épouser; après avoir renoncé à ce 1er choix, elle peut choisir n’importe lequel d’eux (et les mêmes suites juridiques subsistent). Celui qui cohabite avec la sœur de sa femme (qu’il est interdit d’épouser) échappe à la pénalité de l’amende, en raison de l’interdit; si ensuite, la femme légitime de cet homme meurt, la dispense subsiste en raison de l’état primordial de la belle-sœur (bien qu’actuellement, elle soit libre); si l’homme meurt, le devoir d’épouser cette femme violée n’est pas réversible en lévirat (sur le frère survivant).
Pnei Moshe non traduit
כהדא דתני. איידי דקאמר גירש יחזיר ואינו לוקה דלא עבר בלאו שעדיין יכול לקיימו מייתי נמי להאי ברייתא דמצינו לפעמי' שפטור הוא מלא תעשה דלא יוכל שלחה כדמסיק:
בעול' בעל. כי ימצא איש שוכב עם אשה בעולת בעל והוי מצי למיכתב עם אשת איש:
להביא את המקבלת כו'. אפילו בא בעלה עליה כשהיא ארוסה ובא אחר עליה בעולת בעל היא ובחנק הוא ולא בסקילה:
בבית אביה. כלומר אפילו בבית אביה ולאפוקי אם מסר האב לשלוחי הבעל דאפילו אם עדיין לא בא עליה בעלה הרי היא כנשואה והבא עליה בחנק כדאמרינן לקמן פ''ד:
ולא סוף דבר מכדרכה. ולאו דוקא בכדרכה עושה אותה הבעל לבעולה אלא אפילו שלא כדרכה:
לא כן צריכה שלא כדרכה. לא צריך להשמיענו דהבעל עושה אותה בעולה אלא בשלא כדרכה:
אפילו תימא מכדרכה. כמו אי תימא אפי' מכדרכה כלומר דאי כדרכה נמי צריך קרא למה לי להשמיענו דבעלה עושה אותה בעולה אפילו בא עליה אחר כדרכה עושה אותה בעונה כהאי דתנינן בפרק ד' מיתות נערה המאורסה אינו חייב בסקילה עד שתהא נערה בתולה באו עליה שנים הראשון בסקילה והשני בחנק ולא איצטריך קרא אלא לשלא כדרכה דהבעל עושה אותה בעולה ולא אחר:
ואחד כדרכה. לבסוף:
כולן. בסקילה. כדאמרן דאין אחר עושה בעולה בשלא כדרכה ומיהו כולן חייבין סקילה אשלא כדרכה דמשכבי אשה כתיב:
הערו בה עשרה וכו'. דקסבר אין העראה מאחר עושה אותה בעולה כמו שלא כדרכה ומיהו סקילה חייב על העראה כעל גמר ביאה כדאמרינן בפרק הבא על יבמתו:
ובפנויה. וכן בפנויה לענין קנס:
כולם בקנס. דעדיין בתולה היא וקסבר שלא כדרכה חייב נמי בקנס:
ביררה לה אחד מהן. להנשא לו:
נפטרו כולן מלא תעשה דלא יוכל שלחה וקמ''ל דכל זמן שלא ביררה כולן בל''ת הן כל מי שימאן לישאנה כשתרצה:
אמרה איפשר. אפשר שאנשא לפלוני אחד מהן והר''ן ז''ל גריס אי איפשי כלומר שחזרה בה אחר שביררה לזה:
בוררת וחוזרת ובוררת. כלומר שעדיין הברירה בידה ועל כולן חל עדיין הלא תעשה עד שתנשא לאחד מהן:
היה נשוי את אחותה כבר נפטר. מלאו שהרי אינו יכול לישאנה ומשום סיפא איצטריך:
מתה. אשתו כבר נפטר מהלאו בשעה ראשונה ואע''פ שעכשיו מותר בה:
מת. האונס אין כופין את היבם לייבמה וכדדריש בתוספתא דפרקין ולו תהיה לאשה לו אתה כופה ואי אתה כופה ליבם:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source